** ויאומר
אלוקים יהי מאורות ברקיע השמים להבדיל בין
היום ובין הלילה והיו לאותות ולמועדים ולימים
ושנים: ויעש אלוקים את שני המאורות הגדולים
את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן
לממשלת הלילה, ואת הכוכבים ( בראשית א ־ יד,
טז).
**חכמת הכוכבים והמזלות נחלקת לשלושה:
א. אסטרונומיה: סדר מהלכם ברקיע השמים,
גודלם , קוטרם. נושא זה, לא רק מותר להגות בו
אלא מיצווה וחיוב יש בכך: '' . . . מעשה אצבעותיך
ירח וכוכבים אשר כוננותה...''
* מיצווה על האדם לחשב תקופות ומזלות
. אמר שמואל: נהירים לי שבילי השמים כשבילי נהרדעא
עירי.
ב. אסטרולוגיה:
השפעת הכוכבים על כדור הארץ ועל האנושות. הנשלטים
תחת השפעת כוכב שונה.
ג. עבודה
זרה עוסק במשיכת כוחות מהכוכבים. וזהו איסור
חמור. עבודת הכוכבים הופכת לאילים ולא כן חלק
ישראל הידוע כי גבוה מעל גבוה, שומר. הוא הבורא
יתעלה אשר לו בלבד אנו מצווים לעבוד. ספירות,
מלאכי עליון , כוחות הטבע. . . עבודה לבורא יברך
בשיתוף כל נברא שהו נכלל בגדר איסור ''עבודה
זרה''.
** אך אין
הדבר בא לשלול את עצם הקרנת הכוכבים והשפעתם
על האנושות, ואדרבה, הקב''ה המנהיג את עולמו
בדרך כלל עפ''י חוקי טבע קיימים, נתן בידי הכוכבים
כוח להקרין על בני האדם אומות ויחידים, ומעצבים
את אישיותו של כל אדם וגורלו בהתאם למצב הכוכבים.
וזה לשון גדול המקובלים מצפת ( הארי הקדוש
) על הפסוק
''...נעשה
אדם בצלמנו כדמותנו...'' ; שלכוכבי הלכת אמר הקב''ה
דבר זה, שכן האדם עוד בבתן אמו מושפע הוא בהתפתחותו
עפ''י כוכבי הלכת.
** מאמרים
רבים בתלמוד מתייחסים להשפעת הכוכבים.
כגון, במס' שבת: אוסר התלמוד להקיז דם
ביום ג' בשבוע משום שבו שולט ''כוכב מדים'' מזל
מדים ממונה על החרב ופורענות. ...... במס' נדרים:
אמר אברהם לפני הקב''ה הסתכלתי במזל שלי ואין
לי בן אחד....בזוהר בראשית: אין לך דבר בעולם
שלא תלוי במזל (כוכבים). במס' תענית: מעשה בר''א
בן פדת שהתעלף מרעב של עוני ורצה הקב''ה לבראו
מחדש ייוולד במזל של עושר. ואף האמוראים סדרו
הורוסקופים אסטרולוגיים . יש חילוקי דעות. אמר
ר' יוחנן ''אין מזל לישראל'' שנאמר... דרך הגויים
אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים
מהימה; הם יחתו ולא ישראל. קבלת הקרינה מהכוכב
היא מציאותית. אבל ע''י כוח המצוות עוקפים את
השפעת המזקת של הכוכב. כמעשה רבי עקיבה וביתו,
שהרי ר. עקיבה חשש שלא תמות בעט נשואיה והודות
לצדקה שעשתה עם עני בוטלה הגזרה.
** ישראל והאומות היו תחת שלטון הכוכבים
ובמתן תורה יצאו ישראל מתחת שלטונם. ומי שלא
משתדל בתורה חוזר לחיות תחת השפעת הכוכבים.
* ''בנים חיים ומזונות לא בזכות תלוי
הדבר, אלא במזל''.
אבל ''אין מזל לישראל'' דהיינו שיש בידם
כוח לשנות את המזל לטובה ע''י תפילה ועסק התורה.
** בתלמוד ב''ב: אמרו חז''ל על הפסוק ''
ברך את אברהם בכל , אצטגנינות גדולה היתה בליבו
של אברהם, פרש''י וכל מלכי מזרח ומערב היו משכימין
לפתחו ליטול עצה ממנו. וגישה זו של אאע''ה מבטאת
בספרו הנודע בשם '' ספר היצירה '' שבו משולבים
יחד האסטרולוגיה והקבלה. ספר זה הוא אחד מעמודי
התווך של ספר הקבלה.
** כתב אברהם אבינו ע''ה בספר היצירה,
שהעולם נברא בסוד כ''ב אותיות התורה הקדושה,
המתחלקים לשלוש אמות א.מ.ש. ( כנגד שלוש ספירות
העליונות ) ושבע כפולות ב.ג.ד.כ.פ.ר.ת. ( כנגד
7 ספירות הבינין ) ושתים עשרה פשוטות ה.ו.ז.ח.ט.י.ל.נ.ס.ע.צ.ק.
( כנגד 12 המזלות )
** שלוש אותיות א.מ.ש. כנגד ( אורנוס־נפטון־פלוטו)
; שבע הכפולות כנגד שבעת כוכבי הלכת : שבתאי־צדק־מאדים־חמה־נוגה־כוכב־לבנה.
12 פשוטות כנגד 12 המזלות: טלה־שור־תאומים־סרטן־אריה־בתולה־מאזנים־עקרב־קשת־גדי־דלי־דגים.
הגלגל שבו קבועים 12 המזלות המשפיעים על מזלו
ואופיו של אדם , מסתובבים סביב השמש.
* במס' שבת : אוסר התלמוד להקיז דם ביום
ג' בשבוע משום שבו שולט כוכב מאדים; כי מזל מדים
ממונה על החרב ופורענות.
* וזה לשון הרב יצחק קארו בספרו תולדות
יצחק: שבתאי הוא כוכבם של ישראל; ביום שבת יש
לשבתאי שליטה בעולם והשפעתו גם על כוח המחשבה,
הבינה, ידיעת הרזים ועבודת האלו־קים. אבל אין
לשאול בחוזים בכוכבים ולא בגורלות משום שנאמר
'' תמים תהיה עם ה' אלו־קיך.
** ישראל והאומות היו תחת שלתון הכוכבים,
ובמתן תורה יצאו ישראל מתחת שלטונם ומי שלא
משתדל בתורה חוזר לחיות תחת השפעת הכוכבים.
ההבדל שבין ישראל לעמים הוא בכך שעלידי המצוות
יש בכוחם לנטרל את ההשפעה השלילית של הכוכבים.
**שלושת הכוכבים: שבתאי, מאדים, ולבנה
הקרנתם גורמת לדברים שליליים. שבתאי ממונה
על הקור והיובש, מאדים על המלחמות ושפיכות דמים
ולבנה על מחלות ועוני.
כדי ''לנטרל'' את השפעתם נצטווינו על
השבת, המילה, והחודש. ''השבת'' מנטרלת את השפעת
הכוכב שבתאי ששולט ביום זה; ''המילה'' מנטרלת
את השפעת כוכב מאדים
והחודש (קביעת ראש חודש) מנטרל את השפעת
כוכב לבנה.
**בתקופה ההיסטורית של חנוכה היוונים
שהיו אסטרו לוגים גדולים ידעו את זאת ולכן השפיעו
על המתיוונים לבטל ''שבת''־''חודש''־''מילה''.
וזהו טבע ז הכוכבים וטיבעם:
**שבתאי: טבעו קר ויבש. כל הנולד באותה
שעה יש לו נטיה להיות אש עצל ואינו מדבר הרבה,
נוקם ונוטר.
**צדק: טבעו חם ולח בינוני. איש ירא שמים
וחכם ובעל צדקה וגמילות חסדים. שמח בחלקו.
**מאדים: רגזן ובעל כוח, קפדן, בעל מריבות.
שופך דמים בידו ובלשונו.
**חמה: גבוה לב, ודבריו נכונים, מדבר
ואינו מתיירא, אוהב מצוות ורודף אחר החסד.
**נוגה: שמח וטוב לב, אינו דואג כלום,
מחשבותיו לששון ולשימחה.
**כוכב: בעל לשון ועצה, בעל מחשבות, סופר
וכותב.
**לבנה: כל הנולד במזל זה יהיה כל עמלו
ופרנסתו מאנשים.
ויש אומרים: שבתאי־מיוחד לו כוח המחשבה.
צדק ־כוח הפריה ורביה. מאדים־אורח האף והחימה.
חמה־ כוח החיוני.
נוגע־ כוח התאווה. לבנה־ כוח הטיבעי.
כוכב־ כוח הדיבור.
***לפי רבי יהושוע בן לוי: מי שנולד
ב''אחד'' בשבת כולו טוב או כולו רע. ב''שני'' בשבת
יהא אדם רגזן. הנולד ב''שלישי'' בשבת יהא אדם
אשיר ונואף. ב''רביעי'' בשבת יהא אדם חכם ונבון.
ב''חמישי'' בשבת יהא אדם גומל חסדים. ב''ערב שבת''
יהא אדם חזרן במיצוות. הנולד בשבת יש אומרים
שבשבת ימות כי חיללו עבורו את השבת.
אדם שיסוד הרוח גובר בו, חי את חיי ההווה
ואינו דואג לעתידו.
אדם שיסוד המים גוברים בו, הוא בטבעו
שומר סוד, פיקח, שתקן. ואדם שיסוד העפר גובר
בו הרי הוא נוטה תמיד לעצבות נח לכעוס וקשה
לרצות.
**מפורש בתורה: השמש והירח כל צבא השמים...
אשר חלק ה' אלו־קיך אותם לכל העמים תחת השמים,
ואתכם לקח ה' ויוצא אתכם מכור הברזל ממצרים
להיות לו לעם נחלה כיום הזה.
**הסביר האריזל, על הפסוק נעשה אדם בצלמנו
'' שלכוכבי הלכת אמר הקב''ה דבר זה, שכן האדם עוד
בבטן אימו מושפע הוא
בהתפתחותו עפ''י כוכבי הלכת''.
**אבל השפעתם של המזלות נובעת מהספירות;
ויתרה מזו, היא תלויה בארבע היסודות של ''התוהו''
משהיוונים קראו ''היולי''. ארבע יסודות הם: אַויר־רַוח־מַים־עַפר.(א.ר.מ.ע).
והאריזל לימד: '' יש לברואים ד' יסודות
ארמ''ע; והם כנגד ד' עולמות : אצילות, בריאה, יצירה,
עשיה. והם כנגד ד' בחינות שבנשמת האדם, נפש, רוח,
נשמה, חיה; המושפעים מהיולי שהוא סוד הנשמה
הנקראת ''יחידה''.
**יסודות אלה משפיעים על אופיו של האדם
דרך השפעת הכוכבים המקבלים גם הם את כוחם מד'
יסודות אלו.
לדוגמא: אדם שיסוד האש גוברת בו הרי
הוא באופיו פזיז, ולא שומר סוד, מתלהב מהר, ונרגע
מהר.
ביסוד האש: 1. טלה 5. אריה 9. קשת
ביסוד העפר: 2. שור 6. בתולה 10. גדי
ביסוד הרוח: 3. תאומים 7. מאזניים 11. דלי
ביסוד המים: 4. סרטן 8. עקרב 12. דגים.
**התרכובת של האופי שנוצר אינו ממוצע
25% לכל יסוד מארבעתם אלא שונה לכל אדם לפי השפעת
מזלו ע''י תאריך לידתו שמו של אימו וכמובן ''פרמטרים'
אלו'' תלויים בגלגולו הקודם.
notre site INTERNET:
www.chez.com/rabbimeir
גילגול 1
*** תורת הקבלה
האלוקית כולל האמונה בגלגול נשמות נתנה לעם
ישראל ע''י אברהם אבינו ומשה רבינו שקיבלום
בנבואה.
במשנה ובתלמוד אמונה זו אינה מופיעה
במפורש, כי ידיעה זו יכולה להרחיק אנשים קצרי
אמונה בתחיית המתים.
** אבל ישנם
הרבה מאמרים במשנה ובתלמוד שאינם יכולים להתפרש
אלא ע''י האמונה בגלגול הנשמות. לדוגמא: דברי
התנא >> כל המבטל את התורה מעושר , סופו לבטלה
מעוני << . והפרוש: שאותו עשיר שלא למד תורה
בהיותו עשיר יחזור בגילגול ואת עול הפרנסה
ימנע ממנו ללמוד.
**ומאמר בתלמוד: '' מיום שחרב בית המקדש
אעפ''י שארבע מיתות בטלו, דין ארבע מיתות לא
בתלו, מי שנתחייב סקילה או נופל מהגג, או חיה
דורסתו, ומי שנתחייב שריפה, או נופל בדליקה
או נחש מכישו. ומי שנתחייב הריגה או נמסר למלכות,
או ליסטים באים אליו. ומי שנתחייב חנק או טובע
בנער או מת באסקרה (ברונכיט). ומי לא ראה מחללי
שבת ומחוייבי שער עונשים שמתו על משכבם בשלום.
ולעומת זה אנו רואים במציאות בני אדם ישרים
טובים וצדיקים שמתים במיתות משונות.
**סוגי
הנשמות רבות הן ושונות ומקורן הוא מעשרת הספירות
. כל נשמה בנויה מתרכובת של כמה ספירות. נרנחי:
נפש־רוח־נשמה־חיה־יחידה. אלה הן האורות שיוצאים
מעשר ''הספירות ''. עשר הספירות המגובשות בחמישה
''פרצופים''. העולמות הם: ''אביע'' ''אצילות־בריה־יצירה־עשיה''.בכל
עולם יש עשר ספירות. כמות האור האלוקי מצטמצם
בירידת העולמות, כאשר טיב ויכולת של הנשמות
(אורות) משתנה מעולם לעולם.
**כל הנשמות
היו כללות באדם הראשון. ע''י חטאו של אדה''ר נתערב
טוב ורע, וצריכין הנשמות להתגלגל פעמים הרבה,
עד שיתוקנו, ובכל פעם ופעם מתקן מעט ניצוצות.
לכן מתחלקת נשמת אדה''ר ל ''תריג'' שורשים גדולים
ועד ל60 ריבוא נצוצות.
למעשה, (פן
אחד של הסבר) העולם הזה נברא כדי שהנשמה תכנס
בגוף ותצטרך לענינים גשמיים כמאכל, משתה, זווג,
דיור, וכדומה, ותכנס למצב של הבחירה.
** נשמות
בני אדם ששבים בגלגול עקב מעשהם המקולקלים
סובלים חיי צער בעולם הזה למרות שעתה מעשיהם
ישרים וטובים. ''זהו צדיק בן רשע''. הצער הוא
חלק מכפרת עוונותהם. לכן הגלגול נקרא ''אב'' לגילגול
זה .
''רשע בין צדיק'': צדיק ־ בגלגולו הקודם
־ היום רשע ־ לכן הוא אוכל מהקרן. לכן הגלגול
הוא נתינת אפשרות לתיקון. אדם שבהיותו עלי אדמות
הטיב מעשיו מחד, והרע מצד שני מוכרח לחזור לעולם
זה ע''י היוולדות מחדש. (גלגל).
דוגמאות של גלגולים:
***גלגול
נשמת קין: בראובן . בגלל המקרה של ''בילה'' התיקון
לא נעשה. לכן מנשמתו של קין התחלק : לאהרון־קורח־ובמיצרי
שעינה את שלומית בת דיברי.
לעומת זה, גלגולו של הבל: הוא משה. מהי
סבת ההריגה של הבל? כי הוא רצה להבין את מהות
של האלוקות. ובזה הוא נכשל. משה, גלגולו של הבל
תיקן כאשר ה' דיבר אתו בסנה משה כיסה את פניו
ולא השתכל.
תקון נוסף
נעשה כאשר במדבר, משה ואהרון מלכדים את כוחותם
כדי להתייצב מול פרעה. לא במיקרה הצד הרע (קורח)
של קין התנגד למנהיגות של משה. לא במיקרה הצד
הגרוע של קין (המיצרי שעינה את בת דיברי) נהרג
בידו של משה; וכתוצאה מכך ברח משה למידיאן. ואת
חלק מנשמתו של קין בא ביתרו הקיני . סיכסוך בין
קין והבל; קין רצה לקחת את אישתו של הבל (תאומה)
; והנה יתרו מביא למשה את ביתו ציפורה.
*זאת ועוד:
בלעם היה הצד הרע של משה שתוקן ע''י חסולו במידבר.
''נבל'': הם ר''ת של: נבל־בלעם־לבן.
לבן ארמי שרצה לאבד את יעקב. בלעם שרצה
לקלל את ישראל במדבר ולא יכל. הוא נהרג ע''י משה.
נבות בתקופה של דויד המלך אשר בו היה תיקון
מה. וחזר כדי לתקן את עצמו בברזילי הגלעדי.
*חנוך נתגלגל
באליעזר ואחר כך ביוסף ועתיד להתגלגל במשיח
בן אפרים.
**הרב אריה
יהודה ממודינא לא היה מאמין בגילגול, ושכנתו
ילדה בן וחי ששה חדשים וקראוהו בשעת גסיסת הילד
והנה הילד פותח את עיניו אומר ''שמע ישראל'' ומת.
מהיום ההוא ואילך הודה בגלגול.
**אמתלאי בת כרנבו, אשת תרח, נתגלגלה
בדינה בת יעקב.
מדוע? מפני שלא שמרה על חשבון הוסת.
לכן היא (אמתלאי) ובעלה תרח התחייבו גלגול. היא
בדינה שהונסה ע''י שכם ולאחר מכן התחתנה עם איוב
במיצריים. הזוהמה שהיתה בדינה בטלה ממנה ונדבקה
בשכם בן חמור ''ותהי נדתה עליו'' כי הבועל נידה
כל אותה הזוהמה שכם בן חמור לקח ואז נתקנה דינה.
ביתה של דינה היתה אוסנת שהתחתנה עם יוסף במיצריים.
*ירמיהו
גלגול שלמה המלך: שלמה גייר מלכת שבא ובא אליה
וילדה בת ומן הבת נולד נבוכדנצר. ונמצא ששלמה
בנה בית והוליד זרע שהרס אותו.
*ברוריה
היתה גלגול בת שבע ואותו תלמיד היה לו נפש אוריה
בעלה הראשון והיא היתה סיבת מותו ועתה הוא היה
סיבת מותה.
*רבי אלעזר בן עזריה גלגולו של שמואל
הנביא. כידוע שמואל מת בגיל 52 וכאשר לבן עזריה
זכה להיות נשיא הסנהדרין להחלפת רבן גמליאל
הוא היה רק בגיל .18 מהשמים נתנו לו זר של שערות
לבנות כדי להתקין אותו בתפקיד. לכן אומרים
כי הוא היה כבן 70 שנה: 52 + 18 = 70 שנה.
* יואש המלך הוא גלגול יואב והוא הרג
את זכריהו: דע כי יואב שר צבא של דויד המלך, שנהרג
על ידי בניהו בן יהוידע בימי שלמה נתגלגל אחר
כך ביואש המלך ולא נתקן כי אחר כך חזר יואש והרגו
לזכריה שהוא גלגול בן יהוידע.
נענש זכריה לפי שדיבר נגד ישראל, והוא
נתגלגל בגרים: שמיה ואבטליון ואחר כך נתגלגל
במשה קורדווירו וברבי אליהו דוידאס; ולכן מאוד
אהבו זה את זה.
*אריסטו
היה ניצוץ אבטליון שלימד תלמידים שאינם הגונים
ונעשו צדוקים. כך שטריסטו היה מכחיש התורה ולבסוף
חזר בתשובה ונתגלגל באנטונינוס שלמד מרבינו
הקדוש.
*המספר לשון
הרע מתגלגל בכלב.
* המאכיל
נבלות לישראל מתגלגל דעלה האילן והרוח מכה
בעלה ואין לו מנוחה.
* מי ששפך
דמים מתגלגל במים.
הבועל אשת איש ( אם הוא פיתה אותה) מתגלגל
ברחיים הטחונים או בחמור(אם פותה הוא על ידה)
** תמר ־
ציפורה־ רות.
אלימלך ונעומי ירדו לארץ מואב כי רעב
בארץ. ילדיהם מחלון וקיליון לוקחים נשים: רות
ועורפה.
מחלון וקיליון היו הגלגולים של ער ואונן
( בנים של יהודה) שהשחיתו את דרכם, ויהודה אביהם
גמר את התיקון בהיוולד פרץ וזרח.
מחלון וקיליון
מתו בארץ מואב. עורפה חוזרת לעמה ורות נדבקת
לנעמי וחוזרת איתה לארץ. מעורפה יצא גולית ומרות
יצא דוד
רות ועורפה היו החלקים הפנימי והחיצוני
של תמר.
תמר שלא הוכיחה את ער ואונן ראתה את
גלגולה בציפורה אשת משה וסבלה ביחסים האינטימיים
איתו. ציפורה לא אמרה את השירה עם בני ישראל
בזמן יציאת מצרים, לכן היא חזרה בגלגול ב דבורה
הנביאה שאמרה שירה.
לכן רות היתה גלגולה של ציפורה ותמר.
גלגולו של מחלון הוא עובד אבי ישי אבי
דוד.
**בשעה שעלה
משה למרום הראוה ה' את רבי עקיבה ותורתו. הראותני
תורתו הראני שכרו שאל משה. הראה לו ששוקלין
את בשרו במקולין. זו תורה וזו שכרהּ? שאל משה.
אמר לו: שתוק, כך עלה במחשבה לפני ונשאלה השאלה
מדוע?
*עוד אמרו: כשראה ר''ע את
אשת טורנוס רופוס ירק,שחק ובכה. אמרה לו: מדוע
עשיתה כך? רקקתי מפני על שבאת מטיפה סרוחה בכיתי
על יופייך שסופו לבלות בעפר הארץ והוא שחק מפני
שצפה ברוח הקודש שעתידה להתגייר ולהינשא לו
ולא רצה להודיעה.
הלכה והתגיירה ונשאת לרבי עקיבא.
*במס' יבמות
אמרו כי לר''ע 12000 זוגות של תלמידים וכולן מתו
בין פסח לשבועות. כדי למצוא תשובה נשוב אחורה
בתקופה של יעקב אבינו. עת שכם בן חמור ואנשי
עירו עקב רצונם בדינה בת יעקב נימולו. אחר כך
באו שמעון ולוי והרגו את כל יושבי העיר 24000 .
ולאחר מותם חזרו כולם בגלגול בבני שבט שמעון
אשר נשא את דינה אחותו לאחר שנאנסה ע''י שכם.
מפני ששורשם בבני כנען לא עמדו 24000 בניסיון
של בנות מואב בשיטים ונגיפו. ויהיו המתים במגפה
24000 ובראשם זמרי בן סלוא גלגול שכם עצמו. וחזרו
כולם כדי לתקן את עצמם: שכם הוא זמרי בא בגלגול
רבי עקיבא ־ ולכן היה בן גרים לפי שורש נשמתו;
עמו 24000 תלמידיו שהיו בני ערו תחילה בשכם ואח''כ
בני שבטו במדבר; ועכשיו כתלמידיו נתקנו ונפתרו
בין פסח לשבועות. ולכן ר. עקיבא ציפה למות מחריד
על קידוש ה' כתיקון. והינה ''רופינה'' אישת טורנוס
רופוס היתה גלגולה של כוזבי בת צור והיה חייב
להשלים תיקונו איתה או ליפול מחדש. ועכשיו נשלם
תיקונם.
***סוף
דבר הכל נשמע, את האלו־קים ירא ואת מצוותיו
שמור כי זה כל האדם.
גילגולים
פתח רבי שמעון ואמר: ואלה המשפטים אשר
תשים לפניהם.. . .כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד
ובשביעית יצא לחופשי חינם. . . .אם בגפו יבא בגפו
יצא. זה שלא רצה לישא אשה להעמיד לו תולדות.
אבל
אם בעל אשה הוא , שנשא אשה ועסק להעמיד תולדות
ולא עלה בידו, זה אינו נגרש אחר ההוא. הקב"ה
אינו מקפח שכר כל בריה. אע"פ שלא זכו לבנים.
אלא אם זכו לעשות מעשים טובים מה כתוב: ונתתי
להם בביתי ובחומותי יד ושם טוב מבנים ומבנות.
ואם לא. מה כתוב. ויצאה אשתו עמו.
שניהם
באים בגלגול . וזוכים להתחבר יחד כמקדם.
ועתה יזכו ביחד אם יתקנו מעשהם. וע"ז
כתוב ויצאה אשתו עמו.
אם אדוניו (הקב"ה) יתן לו אשה . . .
לזה שיצא בגפו בלי נקבה כלל. אדוניו ירחם עליו
ויחזיר אותו לזה העולם בגפו כמו שהיה. ויתן
לו אשה גרושה שהמזבח הוריד עליה דמעות ויתחברו
יחדיו. וילדה לו בנים ובנות . האשה וילדיה תהיה
לאדוניו. וההוא שתקן משפגם בחייו הקודמים מתקבל
בתשובה לפני בוראו.
ואם
הוא בעל אשה ולא רצה להעמיד תולדות ושעשה . .
. .כרצונה ובא לעולם ההוא בלי תולדות . הוא חוזר
לבוא לזה העולם בגפו של זכר , ואם אדוניו (הקב"ה)
יתן לו אשה = מכאן שאין עומד ברשותו של אדם לקחת
אשה= ומי היא האשה.זו שאינה זווג שלו־ כי הוא
היתה מזומנת לאחר והקדים זה ברחמים ולקח אותה.
ונתנה לו זו שאינה ראויה אליו. ונשא פירות מן
זרע שזרע בגנה שאינה שלו. לפיכך האשה וילדיה
תהיה לאדוניה והוא יצא בגפו ־ עני, מסקן־
כמה הוא עמל לריק לעשות פרות בגן שאינו
שלו.
למה?
מפני שהשחית וגרע הפרות שלו. . .לפיכך האשה וילדיה
לאדוניו, והוא יצא בגפו ואח"כ מוטל עליו שיעמל
בעצמו להשלים את גרעונו. . וכאשר מגיע הזמן של
האיש ההוא שימצא ויקח את בת זוגו . מה עושה הקב"ה
. ממית לזה ולוקחה האיש שהוא בן זוגה . וזה יוצא
מן העולם הזה בגפו יחידי. . .
אם בעוד
שהוא עם אותה אשה הוא מרבה בתפילה ותחנונים
בכל יום לפני בורא עולם .. .אהבתי את אדוני את
אשתי ואת בני לא אצא חופשי ואם תשובתו מתקבלת
הוא יסבול בזה העולם על מה שעשה מקדם . אין מחזירים
אותו לזה העולם עובר לישיבה שברקיע דנים אותו
ופוגמים לו באוזנו ..........ומשמגיע היובל הוא
נגאל ומכניסים אותו לפנים מהפרוכת.
כל הנשמות
מן עץ גדול וכל הרוחות מן עץ קטן ממנו . הנשמה
מלמעלה והרוח מלמטה. כאשר מתחברים שניהם נקראים
"נר" = "נשמה" "רוח".
נשמה ורוח הם זכר ונקבה להאיר יחדיו.
זה הגואל
אשר יגאלנו ע"י יבום הוא מכניס רוח שלו שמה.
ומניחו שם ונשתתף ונתערב באותו הכלי.
הרוח של הילד הנולד הוא זה של הבעל הקודם
לכן אין לו בת זוג (שהיא אימו) ואחיו נעשה אביו
ואם תעלה בידו לקחת בת זוג אין זה אלא ברחמים.
על זה למדנו שמא יקדמו אחר ברחמים ־ אחר נקרא
אינו בת זוגו.
כאשר
הבעל הראשון מת והשני בא ומניח רוחו באשה ההיא,
רוח הראשון מקטרג בזה הרוח שהכניס השני . ואין
מתישבים יחד. ולפיכך אשה זו אין אין מתישבת
דעתה כראוי עם בעלה השני. לפי שרוח בעלה הראשון
מכשכש בה. ובכן היא זוכרת אותו תמיד.
ומקטרגים שתי הרוחות זה על זה. אם מנצח
רוח השני לרוח הראשון . זה הראשון יוצא והולך
לו. לפעמים רוח הראשון מנצח ומציא את רוח השני.
. . .מהעולם .